המועדון הישראלי לקמפינג וקראוונים
חבר באיגוד העולמי .F.I.C.C



  

קישורים  |  דף מפרסמים  |  אתרים בארץ  |  כושר גרירה לרכב-תקנות חדשות  |  קינן קמפינג כל הציוד לקראוונים ומחנאות  |  אחים ניסנבוים -קראונים BRUSTNER  |  מפגש פורים 2015  |  מפגש סוכות 2014  |  מפגש סוכות 2015 בירושלים  |  מפגש פורים 2018 בפרק אשכול  |  
מפרסמים

 
 
 

_______________________
חדשות
מפגש חנוכה 2017 פארק הירדן


מפגש סוכות 2017 בשאר ישוב


מפגש שבועות 2017 פרק הירדן


מפגש פורים 2017


מפגש חנוכה 2016 בפארק אשכול


   ראש השנה ספט' 2012 בחוף דוגה



ראש השנה ספטמבר 2012 בחוף  דוגה.
השנה זה קרה בפעם הראשונה.  אזרנו אומץ וישבנו לעשות לאחר המון שנים סיכום של ארבעים השנים האחרונות. ארבעים שנים אנחנו סוחבים מהשוק ירקות , פירות , דגים ,עופות , שתיה קלה (כבדה) דואגים למפות לבנות נקיות , מוציאים מהמזנון הפולני את הסרוויסים שקיבלנו בירושה ומתפלאים כל שנה למה חסרה צלחת אחת למרק ומרגישים שהפקרנו את הירושה. ארבעים שנים אנחנו מוציאים מאי שם את הסכומים היפים שקיבלנו לחתונה ובמהלך השנים הוספנו להם עוד ועוד (בזכות תלושי החג להום סנטר או לאייס קנה ובנה).

ארבעים שנים אנחנו נושאים בנטל.....טורחים לנקות את הקרפיונים ששוחים באמבטיה ומרגישים כרוצחים כשאנחנו מחסלים אותם עם מכה בראש. ארבעים שנים אני מבטיח לעצמי שבשנה הבאה אני אקנה מטחנת בשר חדשה, חזקה , טובה.

ארבעים שנים אני מחפש את נתח הבשר הנכון ואף פעם לא זוכר אם זה מספר 4,5,7 השד יודע. אמא שלי הייתה קונה נתח של "פלש פילה" מממההה זה פלש פילה...על מי אני עובד, או פילה או כאילו פילה ?

ארבעים שנים אני נזכר ברגע האחרון כי יש צורך בברכות מיוחדות לראש השנה ורץ לקנות שעועית או לוביה , סלק בשביל "שיסתלקו"  , פראסה (מין בצל שמן) בשביל ברכה אחרת ומקווה שזכרתי לקנות לכל הברכות .

ארבעים שנים היא שואלת אותי את השאלה הנצחית  "מתי מבשלים?" . הסיפור הוא שלפני המון שנים החלטתי לשים יד ולעזור  קצת לקלף, לחתוך ,לערבב, לטעום , ומאז אני בעצם הטבח הראשי. אני כבר לא היועץ, אני הסו שף הראשי (היחידי). ומי שלא ראה כיור של מטבח שמבשל לחג לא ראה כיור עמוס מימיו.....לא פלא שחשבון המים שמגיע בחודש שלאחר החג מכפיל את עצמו מכמות הכלים של ההכנות לחג.

ארבעים שנים אנחנו מחליטים שאם כבר עושים חג בבית והילדים והנכדים באים אז אולי נזמין גם את השכנים "הם לבד, מסכנים" ומוסיפים את אחי ואשתו ובנותיהם ועם השנים גם את חתניהם וילדיהם ונכדיהם....והחברה של הבת שכל שנה עושה איתם את החג ואת האחות של הכלה שבעלה בחו"ל והיא לבד....עם חמישה ילדים, ואת הדודה שהתאלמנה לפני חמש שנים...וכו וכו...ארבעים איש בסה"כ.....קטן עלי.

ארבעים שנים אנחנו נשבעים אמונים האחת לשני ומבטיחים לעצמנו שלא עוד....בשנה הבאה נזמין את כולם למלון....."יעלה לנו פחות".
ארבעים שנים אני סוחב שולחנות וכסאות מהשכנים, סוחב במעלה המדרגות לקומה השניה ומוריד במורד המדרגות מהגג את כסאות הפלסטיק שהתמלאו בשחור כלשהוא וצריך לרחוץ אותם עם אקונומיקה...."שיצאו כמו חדשים".

ארבעים שנים אני יוצא לשדות ומחפש....שיבולים....ענפים....קונה חוט שפגאט חום בשביל סאדו מאזו לסכום למה קושרים אותם....עוד לא ראיתי סכום שברח.

ארבעים שנים אני מקפל מפיות לחצי בשביל להניח ליד הצלחת ולשים אליהם את הסכום הקשור...."תשים גם באמצע לניגוב ידיים...שיהיה"
ארבעים שנים אני נזכר ברגע האחרון ששוב לא קניתי מלחיות ואני מוצא פתרון יצירתי כשאני שם על צלחות של תחתיות לקפה  חצי מלח וחצי פלפל שחור.....ארבעים שנים.

ארבעים שנים אותו מרק עוף מכובס לצד הפולני , גפילטע פיש לצד ההונגרי, חריימה חריפה למצטרפים ממרוקו ,וסאלונה לעירקים. ולשון, וצלי בקר ,ועוף בתנור , (פולקה לילדים) וגזר מתוק (צימס) ושעועית ירוקה ותפוחי אדמה ובטטה. אורז לבן....ואדום. ולבסוף "קומפוט".

ארבעים שנים אני שומע את האורחים נכנסים ואומרים "איזה שולחן יפה" ובשנים האחרונות הוסיפו הצעירים  את מילת הקסם "מההההההמם".   לי כואב הגב והידיים רועדות רק מהמחשבה שלאחר שכולם יסתלקו להם למחוזותיהם אני אשאר עם הררים של כלים וכל התהליך יחזור על עצמו רק ברוורס......כמו סרט שמריצים אחורה רק יותר לאט כי אני שפוך לגמרי.

ארבעים שנים אני לא ישן בלילה שלאחר הארוחה כי אני מרגיש כבד מרוב אוכל ונזכר שבבוקר אני צריך לארגן מחדש את הסכומים בקופסאות הקרטון הממורטטות שלהם ולמצוא את הסידור הנכון בכדי שכל הסרוויסים יחזרו למקום לשנת חורף עד לחג הבא. ארבעים שנים אותו דבר.

השנה יצאנו מעבדות לחרות.
ראשית החלטנו כהחלטה אסטרטגית שאנחנו לא מגיבים על התקפת ה SMS  שהותקפנו בה ללא רחם, עשרות רבות של מברכים שמברכים אותנו בברכות שונות ומשונות והכול בלחיצת אצבע ובשרשרת. מי שבאמת מתכוון למה שכתב שיתקשר ויגיד לנו בפנים.
השנה התקבלה אצלנו החלטה אמיצה שאנחנו לא נשארים בבית בחג...אמנם את הבטחתי להזמין את כולם למלון לא הצלחתי לקיים ויש לכך סיבה טובה. רכשנו/בנינו קראוון.

השנה יצאנו לראשונה לחגוג את ראש השנה בחיק הטבע....בלי כל הסממנים הקלסיים של החג...בלי הקניות המסיביות ובלי הבישולים המטורפים, בלי ערמות של כלים ומנות שלא נגמרות שבלעדיהם "הראש השנה" לא יכנס בפתח ביתנו. בלי הסחיבות האין סופיות והוויכוחים החוזרים וניישנם אם צריך גם לשון או אפשר להסתפק רק בבשר ועוף. בלי לסחוב כסאות ושולחנות.....בלי.

השנה קבענו לעשות את החג עם החברים המצוינים של המועדון...מלכה ושם טוב בן ארויה וליטל וישראל נחמני.
ערכנו שולחן לתפארת החד פעמי וכל אחד הביא את מה שהצליח לגייס בשטח.  הברכות היו מדהימות והאוכל היה קצר טעים ולעניין ולאחר הארוחה ישבנו ביחד כולנו עד חצות וסיפרנו בשבחי עצמנו.

אחרי ארבעים שנים לא עשינו את ראש השנה עם כל השבט ובבוקר קמנו והסתבר לנו שהשמיים לא נפלו. כולם הסתדרו איך שהוא....הילדים התארגנו לבד...גם אחי ואישתו והבנות והחתן והנכדים והשכנים והדודה.....כולם חגגו ונהנו , גם אנחנו חגגנו ונהנו מהלבד/ביחד ומהשקט.
אחרי ארבעים שנים קיבלנו בבוקר שלאחרי ליל ראש השנה טלפון מהילדים שהם בדרך אלינו...לדוגה שבכנרת ....עם האוהלים...מזרנים...נכדים....ואחי...ואשתו והבנות והחתן והשכנים שמביאים את הדודה....הם באים להיות אתנו את היומיים שלאחריי ערב ראש השנה.

לאחר ארבעים שנים שוב לא נהיה לבד...
מוקדש באהבה לכל מי שמתרגש עכשיו או צוחק או מרגיש כמונו.
זהבית ומוטי.
ראש השנה 2012

 
                                                                                

המועדון הישראלי לקמפינג וקראוונים
 דוא"ל: israelcampingclub1@walla.com
 
לייבסיטי - בניית אתרים