המועדון הישראלי לקמפינג וקראוונים
חבר באיגוד העולמי .F.I.C.C



  

קישורים  |  דף מפרסמים  |  אתרים בארץ  |  כושר גרירה לרכב-תקנות חדשות  |  קינן קמפינג כל הציוד לקראוונים ומחנאות  |  אחים ניסנבוים -קראונים BRUSTNER  |  מפגש פורים 2015  |  מפגש סוכות 2014  |  מפגש סוכות 2015 בירושלים  |  מפגש פורים 2018 בפרק אשכול  |  
מפרסמים

 
 
 

_______________________
חדשות
מפגש חנוכה 2017 פארק הירדן


מפגש סוכות 2017 בשאר ישוב


מפגש שבועות 2017 פרק הירדן


מפגש פורים 2017


מפגש חנוכה 2016 בפארק אשכול


   טיול באלסקה באוטוקראוון



 
טיול באוטוקרוון לאלסקה -  (מאת מרק ושילה נימרוד )       
אלסקה הינה המדינה הגדולה ביותר בארה"ב ואולי היפה מבינהם. סה"כ קצת יותר מחצי מליון תושבים יושבים על שטח של כאחד וחצי מליון קמ"ר. אלסקה ממש גן עדן לתושביה ומבקריה. קרחוני עד שולטים במדינה לצידם של יערות עבותים ומרבצי דשא אין גבול. תושביה האינדיאניים והאסקימוסים הראשונים הבינו מיד את עוצמת גדולתה בתיירות ובמחצבים , ומכרות הזהב והנחושת הפכו למוקד המשיכה של תושבים רבים מהמדינות השכנות.
הטיול לאלסקה ברכב או בקרוון מחייב תכנון מוקדם ומדוקדק וזאת בגלל מיעוט מרכזי אינפורמציה בכל אתר. וטוב עשינו שהצטיידנו במפות מעודכנות ובציוד מתאים לעונה, גם מעט מזון רזרבי לא מזיק. אמנם בערים הגדולות כמו אנקורג' (Anchorage)  או פייבנקס (Fairbanks) ניתן למצוא כל אשר נדרש אך לא כך הדבר בשאר מרחבי אלסקה הענקיים והמרוחקים. מוטב לדעת כי הכבישים באלסקה רחוקים מלדמות לכבישים באירופה או באמריקה, אמנם נסללו מעט כבישים חדשים בעיקר לערים מרכזיות, אבל מרבית הכבישים עדיין ממלחמת העולם השניה. דרכי העפר הם עדיין השולטים במרבית רחבי אלסקה.הם המגיעים לכל מקום נידח ולכל פינת חמד, מתפתלים הם בין ערוצי הנחלים וחוצים עמקים, מטפסים הרים וגבעות וגולשים לימות וקרחונים. אך יש לזכור ולא לשכוח כי כל בעיות השעה מתגמדים לעומת החוויות הצפויות בטיול לאלסקה, מספיק לתור בה ומיד תרגישו הרגשה נפלאה של התעלות הנפש, הנופים הנפלאים, יערות העד, מעינות המים החמים, הימים והקרחונים מבשמים את התייר ומאלצים אותו להישאר עוד ועוד באלסקה הנפלאה.
את אלסקה ניתן לתור בשתי דרכים לאורך ולרוחב. הציר הראשי הנקרא הכביש המהיר חוצה את מרכז אלסקה מצפון לדרום שם גם מרוכזת רוב האוכלוסיה, במספר ערים החשובות ביותר.הכבישים אמנם מתוחזקים בצורה סבירה אך רחוקים מלהיות הכבישים המהירים המוכרים לנו אפילו בישראל. ניתן לטייל באלסקה ולהסתפק בכבישים הקיימים, רק שתצטרכו לחזור כמעט תמיד על אותו המסלול וזה חבל ומשעמם. אך קיימת בהחלט דרך אחרת והיא שילוב של נסיעה בכבישים והפלגה במעבורות. את זה אנו עשינו וממליצים מכל הלב לאמץ דרך זו משום שלדעתנו היא הטובה ביותר, הנוחה ביותר,הנעימה והמענינת ביותר
.
את הטיול ערכנו באוטוקרוון קטן יחסית אותו קנינו בארה"ב ב 5500 דולר. מכרנו אותו כעבור 6 חודשי טיול בנסיעה מאומצת ב 2500 דולר. התחלנו בנסיעה לעיר ביליגהם  Blligham  הנמצאת כ 200 ק"מ דרומית לוונקובר שבקנדה. לשם הגענו באמצע חודש אוגוסט וביקשנו להפליג לאורך הימה של יער טונגה  Tongass ובין מאות האיים שלו, אך לצערנו נאמר לנו שיש להזמין מקום במעבורת לפחות 6 חודשים מראש. רק לאחר תחנונים ובקשות הציעו לנו לחזור למחרת בבוקר ולנסות את מזלנו אולי יהיו ביטולים של הרגע האחרון ואז נוכל להפליג. במצב רוח קודר חזרנו לקמפינג במרחק 15 ק"מ מהנמל והתארגנו ללינת הלילה. כמובן שהשינה לא היתה שינה וסבלנו מהמתח שמא לא יהיה מקום במעבורת ונאלץ לוותר על הטיול באלסקה. ב4 לפנות בוקר נסענו למשרדי הקבלה של המעבורת והדבקנו על דלת הכניסה רשימה שמית של המועמדים לקבל מקום בהפלגה הזו בדיוק כפי שנהגנו פעם לעשות בקופת חולים. כמובן שבראש הרשימה הופיע שמנו בגאון. בשעה 9 בבוקר נפתח משרד הקבלה ומיד הצגנו להם את הרשימה שהוכנה על ידנו ואנחנו בראשה. הפקידים נדהמו מהרעיון דבר שלא היה נהוג אצלם אבל קיבלו זאת ברוח טובה ונהגו על פיה. אך לצערנו לא היו ביטולים ועדיין נאלצנו להמתין לחסדי שמים. כל חיכינו במתח רב עד השעה 5 בערב דקות אחדות בלבד לפני מועד ההפלגה.ואז בא אלנו רב החובל והודיע לנו שהוא החליט לקחת אותנו למרות הכל כמחווה של רצון טוב (אף על פי שלא היו ביטולי הפלגה). נדחפנו בין משאיות ענקיות ואותנו הלינו בלובי במהך כל ההפלגה. כמובן שהשמחה היתה רבה.
בשעה 5 עזבה האניה את הנמל בעיר בילינגהם  Bellingham  ובשקט ובחסות החשכה הפליגה אל בין היער האדיר של פארק טונגה Tongass אשר גודלו כגודל מספר מדינות אירופה וכולל בתוכו מאות איים קטנים וגדולים עם שפע של בעלי חיים ועופות מכל הסוגים והמינים. אך את ההצגה האמיתית גנבו כמובן הלוויתנים והדולפינים שלוו אותנו במשך 3 ימים ולילות כל זמן ההפלגה.מדי שעה צצו ועלו מעל פני המים ברכו אותנו לשלום ונעלמו במצולות הים. מדי פעם כשעלו הלוויתנים על פני המים עמד איש הגנת הטבע במרכז הלובי ונתן לכל הנוכחים הרצאה מאלפת אל אורח חיהם של הלוויתנים והדולפינים וגם על אורחות החיים של בעלי הכנף בפארק הלאומי הענק. בכל אותה העת פילחה המעבורת דרכה בסבך הג'ונגל ובין האיים הצמודים זה לזה מטרים בודדים בלבד, לא פעם נצמדה המעבורת לסלעים ולעצים עד כדי כך שיכולנו לקטוף עלים מן העצים הקרובים. אין ספק שהיתה זו חוויה מרנינת לב ומשגעת כפי שמתבטאים אצלנו.
תחנתנו הראשונה בעיר קציקן  Ketchikan המכנה עצמה בשם בירת הסלמון העולמי. מפעלים קטנים וגדולים מעסיקים עובדים רבים בתעשיית שימורי הדגים. מאות ואלפי טונות של דגי סלמון נזרקים לזבל ואין איש מעונין בהם, קילומטרים רבים של נהרות מלאים בדגי סלמון הנפלטים לגדות הנחל וכאילו ממתינים לשחפים ולשאר העופות שיטרפו אותם. אחת התעשיות המענינות ביותר היא ללא ספק תעשיית פסלי הטוטם המדהימה. אין בית בקציקן שלא יקושט בפסלי הטוטם ואין גדר של בית שלא תלויים עליה פסלים רבים.
  
תחנתנו השניה היתה בירת אלסקה ג'ונו  Juneau  השוכנת על ציר השייט שלנו ולרדת אליה זו חובה, כראוי לעיר בירה יפה ומקסימה. רחובותיה הצרים והמתפתלים בין הבתים החצובים בסלע, מזכירים במעט את סאן פרנסיסקו. במקום מוזיאון קטן וקסום המציג שפע מתרבותם של האינדיאנים והאסקימואים שהגיעו לכאן בראשונה בשנת 1898. מוקד התיירות המעניין ביותר בגונו הוא הקרחון מנדנהול  Mendnhall Glacier  המשתרע לאורך 20 ק"מ ולרוחב 2.5 ק"מ, על מנת להגיע אליו לקחנו מיניבוס מקומי מצועצע אשר הביא אותנו ממש לשפת הקרחון האדיר והעצום הזה, להיות מתחתיו וקרוב אליו עלול לגרום לפיק ברכיים. מומלץ בהחלט להצפין 70 ק"מ נוספים מג'ונו בכדי להנות ממראהו המקסים של האתר הלאומי והחשוב גלשר ביי  Bay Glacier עם שפע מפרצים פיורדים עמוקים וקרחונים ענקיים. כמו כן לפגוש בעלי חיים רבים כמו דובים מוסים ובעלי כנף רבים.
ביום השלישי הגיעה הפלגתנו לסיומה בעיר היינס  Haines  הנמצאת מצפון לבירה ג'ונו. העיר מאוד פשוטה ולא מפותחת כלל, בקושי ניתן למצוא בה מצרכי מזון בסיסיים, שלא לדבר כלל על אתרי תיירות. בקצה העיר יש קמפינג קטן לשם נכנסנו לחניית לילה בעלות של 14 דולר. היות ונשבו רוחות עזות והקור היה מקפיא נאלצנו לקצר את שהותנו במקום ועזבנו את היינס מוקדם עוד לפני עלות השחר. מכאן המשכנו בנסיעה רצופה וארוכה עד העיר המרכזית ועל צומת דרכים חשובה העיר תוק  Tok. למרות חשיבותה בהיותה גם צומת דרכים, לא ניתן למצוא בה במחר שירותים לתייר. ניתן לקבל אינפורמציה מינימלית במרכז העיר, לתדלק את הרכב ולעשות קניות קטנות. גם שוטר אחד במכונית יש ותפקידו כנראה לשמור על סדירות התעבורה בעיר שכמעט ואינה קיימת, רק לעיתים רחוקות מגיעים תיירים עם רכב, ואז אותו שוטר עוצר אותם ונותן להם דוחות גם אם נהגו כשורה. אותנו למשל עצר השוטר ורצה להגיש לנו דוח על נסיעה מהירה במרכז העיר ועל פניה חדה מבלי לסמן. כל נסיונות השכנוע שלנו כי לא נסענו מהר בגלל הבורות בכביש, לא עשינו פנייה כי אין כלל פניה, לא נסענו במרכז הכביש היות ורוחב הכביש הוא כרוחב מכונית בערך, היו לשווא, רק לאחר זמן רב וויכוחים הסתפק השוטר באזהרה.
עזבנו את העיר תוק ונסענו דרומה לכיוון העיר הגדולה והמודרנית באלסקה אנקורג'. במחצית הדרך החלטנו לעשות חניית לילה בחניון הקמפינג הנפלא והמדהים גרנד ויו  GrandView למרגלות הר השלג האדיר.נחל גואה זורם בתוכו וכרי דשא ירוקים מלטפים אותו סביב סביב. זהו מקום חלומי ומתאים ביותר להפיג בו מתח מצטבר ועייפות שהצטברה בנו מאז הויכוח עם השוטר המסורבל.
מכאן המרחק לעיר הפינוקים הקניות והקניונים הוא קצר. בסביבות הצהרים הגענו לאנקורג' ומיד התמקמנו בקמפינג במרכז העיר. יש לציין שזהו קמפינג יפה מאוד, נקי ויש בו כל השירותים והשכלולים הדרושים לקמפיריסטים. אחרי סידורים קטנים יצאנו לתור את העיר המפנקת הזאת, לבקר במוזיאון לאמנות והיסטוריה מחיי האינדיאנים והאסקימואים, טיילנו ברוגע ובשלווה בין בתיה המקסימים עם הגנים המדהימים ביופיים. בקרנו בביתו ובגנים מסביב של אולבר אנדלסון אחד ממיסדי העיר החשובים. בהמשך טיילנו לאורך הרחוב הראשי וצפינו באומנים האינדיאניים שהציגו עבודותיהם לעיני הציבור הגדול שהתאסף במקום. הם גם הציגו הלכה למעשה את מלאכת הגילוף והפיסול בעץ. התוצאות מדהימות ומרהיבות.
אין ספק שגולת הכותרת של העיר המקסימה הזאת הוא הנחל הענק שיפ קריק  Sheep creek.החוצה את העיר לאורכה ומשמש את התושבים כמקור כלכלי ותרבותי ממדרגה ראשונה, מהבחינה הכלכלית מפרנס הנחל את התושבים בכמויות אדירות של דגי הסלמון הנמצאים בנחל בעת הרבייה, וכל תושב יכול לרדת לנחל ולאסוף ממש בידיים כמויות דגים ככל שירצה באין מפריע. פשוט מאוד דגי הסלמון השוחים נגד הזרם מאות קילומטרים תשושים עד כדי כך שניתן בקלות רבה לדוג או לאסוף אותם בידים. גם אנחנו ירדנו לנחל ובן רגע תפסנו מספר דגים. מבחינה תרבותית משמש הנחל מרכז לפעילות דייג ושייט וכן תחרויות רבות הקשורות במים, ומקום התכנסות ובילוי לתושבים.
אחרי 3 ימים של מנוחה אמיתית, ורוגע פנינו לכיוון צפון. תחנתנו הבאה היא הפארק הלאומי דינלי פארק  Denali Park הנמצא מספר מאות ק"מ צפונה. הנסיעה לשם היתה קלה יחסית למרות הכביש הצר והמהמורות הרבות. ההנאה מהנסיעה לכל אורך הדרך היתה רבה. הדרך לדינלי פארק עוברת ביערות עד עצומים ונופים עוצרי נשימה אשר עלולים להשכיח מהנהג את העובדה שהוא נוהג. בעלי חיים רבים חיים בין העצים ואת חלקם ניתן לראות חוצים הכביש באין מפריע. לעיתים עומדים ומתבוננים ביושבי המכוניות בשלוות נפש וכאילו אומרים: "מאין אתה בא ולאן אתה הולך, סע לאט חביבי".
אחרי כ 6 שעות נסיעה הגענו לפתח הכניסה לפארק שהיה מוגן בשער מסיבי ואוטומטי. ניגשנו ישר למבנה הענק בתחילת הפארק שם מתקיימים שעורי התנהגות בעת השהייה בפארק. ניגשנו לקופה קנינו כרטיסים ועלינו על אחד האוטובוסים המיוחדים הצבועים ירוק. נהג האוטובוס הוא גם המדריך. הטיול מענין מאוד. פגשנו במהלכו מספר מוסים ודובים קטנים, הנוף מדהים בעיקר מראה הקרחונים שמכסים את פסגות ההרים הגבוהות.
בתום הטיול בפארק דינלי נסענו צפונה מספר ק"מ מעטים ונכנסנו לקמפינג הציבורי שכמוהו רבים באלסקה, אלה חורשות אורנים שיש בהם ברזי מים ושירותים בלבד. המחיר נקבע על ידי המדינה והוא זול יחסית מקמפינ פרטי. מיד בכניסה מונחות מעטפות שבהן משלשלים את דמי הכניסה המוצהרים על השלט הסמוך. אין פקיד קבלה ואין שומר שישגיח, הכל נעשה באמון מלא ואין איש מרמה.
 בבוקר השכמנו מוקדם בגלל הקור העז ששרר בלילה ומיד התחלנו בנסיעה לנקודה הצפונית שלנו בטיול הזה והיא העיר החשובה ביותר באלסקה, פיירבנקס  Fairbanks עיר מסחר אזורית ומרכז חשוב לתקשורת לווינית. רחובות העיר מלאים בחוואים ואסקימואיםומחפשי נפט למינהם.מזג האויר קר מאוד בלילה ומחייב לבוש חם. אור היום נמשך אל תוך הלילה ואפשר בקלות להסתדר עד חצות ללא תאורת חשמל. בעיר יש מוזיאון פתוח שמכיל בתוכו מבחר אדיר של מוצגים שונים מתקופות היסטוריות של העיר: מכשירי חשמל וציוד חקלאי, כלי תחבורה מכוניות רכבות וכלי שייט שונים. מוסד נוסף חשוב בחיי התושבים בעיר הוא מוזיאון הקרח המרשים ביותר. כאן מפסלים באומנות רבה דמויות אנשים ובעלי חיים מהעבר ומההווה. הכניסה למוזיאון בתשלום סמלי וכמובן למבקרים ניתנת האפשרות לפסל בקרח דמויות כרצונם ולהצטלם אתם. מומלץ ביותר למבקר בפייבנקס לצפות באחת ההצגות המענינות ביותר המתקיימת במוזיאון הפתוח מדי יום ראשון. בהצגה גברים ונשים בלבוש ובסגנון הימים הרחוקים עם תנועות וצורת דיבור של הימים ההם.
מהמקום הצפוני הזה באלסקה נותר לנו רק לרדת דרומה והעיר הקרובה ביותר היא העיר תוק. נכנסו אליה לקבל אינפורמציה נוספת כיצד להגיע לנקודה הנקראת קצה העולם, ובמרכזה קבוצת מבנים רעועים המשמשים מגורים למספר אינדיאנים ושם הנקודה: ציקין  Chicken . השכונה הקטנה הזאת נמצאת במקום היפה ביותר, עם הנוף המדהים ביותר, יושבת על אחד מיובליו של נהר היוקון האדיר המכיל עדיין בתוכו שאריות של מחצבים ובעיקר הזהב. גם אנחנו מנסים את מזלנו בחיפוש הזהב אך ללא כל תוצאות. הנוסעים לנקודה זו של קצה העולם רצוי שידעו כי הדרך לשם קשה ומפרכת לאורך 90 ק"מ ראשונים. לאחר מכן יש לנסוע עוד למעלה מ 100 ק"מ נוספים עד שעולים על כביש סלול אחרי ציקין. כל אדם שיתאמץ ויגיע לנקודה המופלאה הזאת מובטח לו שכרו המלא.
שילה ונימרוד
 

המועדון הישראלי לקמפינג וקראוונים
 דוא"ל: israelcampingclub1@walla.com
 
לייבסיטי - בניית אתרים